זאת מרי סמית', מצולמת ברחוב בלונדון ב-1930. היא עובדת במקצוע שהיה קיים פעם - "מעוררת"(knocker-upper). מדובר באנשים שהשתמשו במקל, יידו אבנים, או ירקו אפונים על חלונות ודלתות כדי להעיר אנשים, בעולם שאי-אפשר היה לסמוך על שעונים מעוררים. המקצוע הזה נעלם ונראה היום מגוחך. מה הסיכוי שהמקצוע שלנו יראה אותנו דבר עוד כמה שנים מהיום?
אם אתם שופטי כדורגל למשל, אתם נמצאים בבעיה רצינית. אם פעם כל העיניים היו נשואות להם ולהחלטות שלהם – היום הם נאלצים לרוץ אל מסכי טלוויזיה כדי לבדוק שוב את החלטותיהם. ברגעים המכריעים של המשחק הם נאלצים לפנות אל המוניטור, שרואה טוב יותר מעינם האנושית (והמוגבלת)
מצבו של שופט הטניס חמור עוד יותר. בנקודות הכי חשובות של המשחק הוא צועק בביטחון שהכדור "בפנים" או "בחוץ". זה ממשיך עד שאחד השחקנים חושב אחרת ומערער על ההחלטה. באותו רגע אף אחד לא סופר את השופט. מה שיקבע מעכשיו זה תוכנת מחשב. השופט הראשי הוא כבר לא באמת השופט הראשי, הוא יותר סוג של עוזר בכיר לשופט האמיתי – המכונה החכמה.
הנתונים מצביעים על כך ש-300 מיליון משרות בעולם נמצאות בסכנה מיידית בגלל בינה מלאכותית (ו-25% מכלל המשרות בישראל).
א. אדם שחושש ונמנעמחוסר ודאות
ב. אדם שמכיל חוסר ודאות
ג. אדם ששואף וחותר לחוסר ודאות
ד. כל התשובות נכונות.
היכולת שלנו להתקדם ולהצליח קשורה הרבה מאד ליכולת שלנו להכיל חוסר ודאות ושינויים, כי הם יקרו כל הזמן. מי שלא מכיל שינויים וחוסר ודאות יעבוד עבור מי שכן מכיל חוסר ודאות. אבל שניהם כבר יעבדו אצל מישהו אחר – אצל מי שמיודד בחוסר ודאות ומתמלא ממנה באנרגיה.
85% מכלל העובדים בעולם לא מעורבים רגשית במקום העבודה שלהם. רק 15% מחוברים למקום העבודה שלהם ועושים יותר מהמינימום כדי להעביר את היום!
חינכו אותנו לחפש מטרה קטנה, "צנועה",בגבוה העיניים. לא להתיימר ולא להתנשא. האמת היא שההפך הוא הנכון. דווקא מי שיש לו מטרה קטנה -מרוכז ועסוק בעצמו, ודווקא אלה שיש להם מטרות גדולות – יוצאים מעצמם לטובת משהו יותר גדול מהם. אבל ההבדל לא נשאר שם: למי שיש לו מטרה גדולה יש גם מוטיבציה ואנרגיה אין סופית, כמעט בלתי מתכלה. אנשי המטרות הקטנות מתעייפים ונשחקים הרבה יותר מהר.
נדבר, בין השאר, על סיפורה המדהים של ג'סינדה ארדרן, לשעבר ראש ממשלת ניו זילנד, ואחת הגיבורות בספרו החדש של ד"ר אייל דורון – "יש ממי ללמוד: 8 שיעורים משני חיים". בגיל 17 היא החליטה על המטרה הגדולה שלה - להפוך את ניו־זילנד למקום שהכי טוב לגדל בו ילדים. מדינה שתקדם ערכים של אמפתיה ושוויון בכל כל מי שחי בה.
כשג'סינדה רק נבחרה להיות ראש ממשלה, המטרה שלה עמדה בפני מבחן גדול, לאחר פיגוע ירי קטלני בעיר כרייסט צ'רץ' שבו נרצחו51 מתפללים מוסלמים. ג'סינדה הגיבה באופן נחרץ ומלא אמפתיה גם יחד – תוך שלושה שבועות היא הוציאה מחוץ לחוק (!) נשק חצי אוטומטי. היא מימנה למשפחות הקורבנות לוויות בארצות המוצא. היא ביקרה ברחבי המדינה בביקורי תנחומים, הפגינה אמפתיה וחמלה יוצאת דופן, וסומנה כאחת המנהיגות הגדולות בעולם. דרך הסיפור שלה נבין ביחד את הכוח המיוחד של מטרות גדולות, והאופן שבו הן דוחפות אותנו להגיב למציאות באופן יוצא דופן.
נתרכז בעיקר בהרצאה במה אנחנו כן יכולים וחשוב שנעשה דווקא עכשיו במסגרת התגובה שלנו לעליית המכונות החכמות, ואיך כל זה קשור למטרות גדולות, דיוק עצמי וחשיבה יצירתית. נדבר איך אפשר לנצל דווקא עכשיו הזדמנויות שלא היו לנו קודם כדי להפוך לבלתי ניתנים להחלפה, כבני אדם, כמנהלים וכארגון.
