איך שומרים על אופטימיות וממשיכים? מה עם העסק שלנו? הלקוחות שלנו? העובדים שלנו? מה נכון עכשיו, בעבודה ובחיים?
רוב התפקידים של נועם זילברשטיין, מנכ"ל HPIndigo, היו רק האופציה השנייה שהוא קיווה לה. היום הוא מבין שזה מה שדחף אותו לתת משמעות ועניין לתפקיד שקיבל. הוא מנהל מובילה עולמית של דפוס דיגיטלי (היוניקורן הישראלי הראשון בעצם) ומדבר על התשוקה העיקרית שלו: שיתוף פעולה של אנשים שרובם יותר טובים ממנו בתחומם (הוא מנסה שכולם יהיו כאלה). חוץ מזה, בכל חדר שהוא נמצא יש תמיד כדורגל אחד לפחות ויש לו הרגלים קבועים ששומרים אותו תמיד בפרופורציה.
להקת הדורבנים, זוכרים? עם "יצאנו לרקוד" ו"שוב הדיסקו כאן"? גיא מזיג היה בן 17 כשהם פרצו. הוא אחד ה-כותבים, מלחינים, מעבדים, מפיקים וכמובן גם גיטריסטים המרתקים בארץ. עם אלבומי סולו משלו (כמו "השחור החדש"). גיא עבד כמעט עם כל זמר ולהקה שאתם מכירים. דני סנדרסון אמר שהוא "אנציקלופדיה של מוסיקה". דיברתי איתו על איך מדמיינים חלום רחוק ומלהיב, אבל מבינים שאנחנו עוד לא ראויים לו. אז איך מתכוננים? השאלה הראשונה היא כמה תהיו מוכנים להשקיע בזה ואיך תעשו את זה - זאת בעצם העסקה של החיים... דיברנו על איך להיות ראויים לחלומות הכי גדולים שלנו.
מהי "אהבה שקטה"? ומה הכוח המיוחד שלה מול אהבה הירואית או גרנדיוזית? חיים שפירא (אחד המיוחדים והמרתקים) הוא מרצה, סופר והוגה דעות מוכר ומשפיע מאוד כבר שנים רבות. הזמנתי אותו לשוחח ביחד בפודקאסט על החיים, על החלטות, על זמן אוזל ועל מה עושים עכשיו?. כבר הרבה זמן שאנחנו מכירים מרחוק, מחליפים זה את זה לעיתים על הבמה, ושמחתי כל כך לדבר מקרוב ולהכיר. חיים משתף כיצד גילה שאביו האוהב חיפה משך שנים על הדמנציה של אמו מבלי שאיש ירגיש בכך. הוא מדבר על אושר, על "5 יחידות בלימודי פליאה" ועל איך לחיות את החיים עם חרדת קודש בריאה.
איך אפשר להיות מנכ"ל של חברה טכנולוגית בלי שום רקע טכנולוגי ועוד להוביל אותה להיות יוניקורן? איך מנהלים פגישה שכל מי שיושב מסביב לשולחן יודע יותר ממך? שיחה מרתקת על הקשר בין לדעת בדיוק איפה הגבולות שלנו בשביל שנהיה מסוגלים לחצות כמעט כל גבול. וגם למה הדבר הכי חשוב שיהיו לנו שריטות בחיים לספר עליהם בראיון העבודה הבא שלנו? ולמה צריך לקום כל בוקר ולהרגיש שאנחנו מתחילים מאפס, את הכל מחדש? שיחה מרתקת עם אמיתי רצון מנכ"ל חברת הסייבר פנטרה.
קוראים לו צורי דבוש. אחרי שנתיים של לימודי עיצוב העיפו אותו מבצלאל כי הוא "לא ראוי לשאת את שם המוסד". בגיל 35 היה שותף לאקזיט ורכלו עליו ש"היה לו מזל", ואחרי שרכש את חברת קליל (חלונות) לעגו לו על הבחירה המוזרה וניבאו לו התרסקות. שיחה עם מייסד שנחוש לתרום לפריפריה, האיש שהגיע לחברה בקשיים והבטיח לעובדים שלו שהם יחייכו בגדול (הבטיח וקיים). מה הוא חושב שצריך לעשות עכשיו?
הוא לא הולך לישון לפני שסיים לרוץ וללכת 10 קילומטר ביום. הוא קורא תמיד שלושה ספרים במקביל (אחד באנגלית, אחד בעברית ואחד של חידות), ופעמיים-שלוש בשנה הוא בוחר עיר בעולם ועובר לחיות ולעבוד בה חודש שלם, כל פעם ביבשת אחרת. חוץ מזה, הוא משקיע הון סיכון, מנטור של סטארט-אפים, נציג של קרן השקעות סינית ויושב ראש עמותת תפוח לצמצום פערים בחינוך. אז מה הוא חושב על עולם העבודה, על העתיד שלנו, על מדע בדיוני, הרגלים ומטרות, וגם - איך השיחה עם סאטיה נאדלה (היום מנכ"ל מייקרוסופט) שינתה את חייו.
צביקה הדר הוא המון דברים יחד: רב-סרן במילואים, הילד משיכון ד' בבאר שבע, ז'וז'ו חלסטרה ושחקן נחשב בהצגות של חנוך לוין. הוא אוהד כדורגל שהפך למנחה בערוץ הספורט, וההיה גם את כוכב נולד ונינט טייב, ואת "לצבי יש בעיה" ועוד המון. כל השנים הוא קם ונפל וקם מחדש, בגדול, נלחם להישאר רלוונטי ולהתחדש. הוא מדבר על חוסן נפשי, על עליות ומורדות בחיים, ועל הרגעים הקטנים בחיים שהוא עושה הכל כדי לזכות בהם עוד הרבה שנים קדימה.
העמותה שהקימה גל לוסקי מפעילה רופאים ומתנדבים כדי להציל פליטים באזורים מוכי אסון שהממשלה המקומית לא מסייעת להם. הם מגיעים, לרוב בזהות בדויה, למדינות כמו רואנדה, נפאל, אינדונזיה, לוב, פאקיסטן, צ'אד, או סוריה. נטפליקס כבר הציעו לה לעשות עליה סדרה. אחרי שאחיה הגדול נפצע קשה במלחמת לבנון, היא נדרה נדר לחיות חיים של משמעות מסוג אחר ומאז היא כהגדרתה - "מקדשת חיים". מאז ה-7 באוקטובר עזבה הכל והיא מתמסרת לעזור בכל מה שאפשר פה בישראל. איך פתאום קם אדם ומחליט להקדיש את חייו לאנשים זרים שמעולם לא הכיר.
יוצרי קופה ראשית אחראיים לאחת הקומדיות הכי מצליחות אי פעם. הם משתפים אותנו בפרק בכל הדרכים שהם מצאו כדי לחשוב על רעיונות יצירתיים, כל פעם מחדש. איך מעצבים לעצמנו את המעבדה של הרעיונות שלנו? איך הם מצליחים ליצור דמויות קיצוניות כל כך, שמצליחות עדיין לעורר בנו הזדהות? ואיך יוצרים סדרה שגורמת לנו להתפעל מאנשים שונים מאיתנו וגם לצחוק עליהם, ובעיקר על עצמנו. מפגש עם היוצרים יניב זוהר ונדב פרישמן.
איך מזהים כוכב? איך לגלות את "הדבר הנוסף הזה" שיש לפעמים? טמירה ירדני היא האישה מאחורי הנציגים של ישראל לאירוויזיון ותוכניות מוסיקה כמו הכוכב הבא. היא הפיקה עשרות סדרות טלוויזיה שהפכו לאייקון (השמינייה, השיר שלנו, הפיג'מות, סברי מרנן, שמש ועוד). היא עבדה עם מאות יוצרים לאורך הדרך. היא מספרת מה הבינה על עצמה כשהזמינו אותה לשמוע זמרת צעירה ולא מוכרת בשם יהודית רביץ. אחרי כל השנים האלה - כמה זמן לוקח לה להבין שעומד מולה כוכב? השיחה עם טמירה התרחשה לפני המלחמה שהופיעה בחיינו ומאז היא ואנשיה עושים ככל האפשר כדי להמשיך ליצור ולהפיק ולשמח, לא תמיד זה קל. שיחה נדירה עם אישה שלא מרבה להתראיין וראתה ועשתה כל כך הרבה.
מיכל ברוורמן בלומנשטיק היא מנכל"ית מרכז הפיתוח במייקרוסופט ישראל (האישה הראשונה בתפקיד הזה). היא הגיעה למייקרוסופט בעקבות המנכ"ל המדובר סאטיה נאדלה שמצעיד בעשור האחרון את החברה להישגי שיא חסרי תקדים (ענן, AI, סם אלטמן, וכו וכו). ניסיתי, כהרגלנו בפודקאסט, לגלות מה היא הבינה שאנחנו עדיין לא. יש הרבה, למשל: מה צריך לדעת כדי לגדל בנות שאפתניות שחולמות רחוק בלי לפחד? מה עושים במצבי לחץ ומשבר? בלי הקלישאות הרגילות של משבר הוא הזדמנות. איך מתאוששים מהר מפגישה לא טובה או מפאשלה מקצועית? איך משכנעים את עצמנו לקום לעשות ספורט גם כשממש לא בא לנו? יש פטנט. איך מוצאים את מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות – מסתבר שזה מתחיל בשאלה אחרת בכלל שצריך לשאול.
לפעמים אומרים "זה לא הנדסת טילים, מה מסובך?". אז זהו, שהילה חדד חמלניק היא מהנדסת טילים וזה נשמע באמת קצת מסובך. היא היתה מנכ"לית משרד החדשנות וסמנכ"לית משרד התחבורה, ובמלחמה שירתה במילואים בחיל האוויר במערכות הגנה אוויריות. במקביל, הקימה קרן השקעות בחירום להצלת הסטארט-אפים הצעירים במהלך המלחמה (SafeDome). נפגשנו לפני כמה חודשים לדבר, שיחה שעושה שכל.
אסי ישראלוף, קומיקאי, בדרן, מוסיקאי ויזם, רשימת חלקית, הוא איש מצחיק שלוקח את החיים ברצינות. החיים לימדו אותו מילדות "לשמור שקל לבן ליום שחור", והוא עוד זוכר שלא היה להורים שלו חמישים שקל לשלם בשבילו לטיול בית-ספר. לקח לו הרבה שנים להפוך מקורבן לאדם שאוהב את עצמו ולדבר אל עצמו חיובי מול המראה. פגשתי אותו לפני המלחמה, עברנו מאז כל כך הרבה דברים. אסי מספר על הגירושין שלו ועל ההורות שלו שמשתפת את הילדים בכל הרגשות שעוברים עליו, בלי להסתיר. וגם, איך הוא נכנס לדמויות שהוא מגלם ולומד אותן עד לרגע שהכל מתפוצץ מול המצלמה שנדלקת בלי שהוא בעצמו מבין מה באמת קורה. העיקר שהכל יהיה - באמת ועל מלא.
אריק שם-טוב גדל באשדוד. כשהיה בן 15 ההורים שלו לא הסתדרו עם קשיי הקליטה בארץ ועזבו לצרפת. "הם אפילו לא הציעו לי לבוא איתם", הוא אומר, אבל גם סמכו עליו שידע איך לשרוד בכוחות עצמו. הוא התגלגל מחלומות להיות מתופף לסטודנט בטכניון שם הבין פעם ראשונה שהוא מוכשר. הוא היה מעורב ארבע פעמים באקזיט, האחרון של חברה שהפכה אותו רשמית למיליונר. אריק מחלק את העולם ל"ווינרים" ו"לוזרים" ומבהיר שאנשים מצליחים הם גם אנשים רדופים. יש לו מחברת עם רעיונות ליד המיטה שהוא קם בלילה לכתוב בה רעיונות. הקלטנו את השיחה לפני המלחמה ואריק חושב כל כך שונה ואחרת ששווה להקשיב לו במיוחד במציאות שכל כך השתנתה לנו מול העיניים. ומאיפה כל האומץ שלו ליזום דברים חדשים? התשובה שלו: "אני פחדן גדול, אבל סקרן עוד יותר גדול".
הבמאי והיוצר מאור זגורי מדבר על החוויה האישית שלו מהמלחמה, על המתח החברתי והדרך מהפריפריה למרכז, וגם על השינוי המטלטל שהדמויות של ״זגורי אימפריה״ עוברות בעונה החדשה. שיחה אישית מאוד עם יוצר שלא עושה הנחות אבל גם מלא אופטימיות.
איתמר דורון, הוא הבן הבכור שלי. מי שמכיר אותי שמע ממני הרבה לאורך השנים על חינוך יצירתי ועל כמה חשוב לחשוב אחרת, מחדש, על מערכת החינוך, לבטל שיעורי-בית ולעבור כל ארבע שנים דירה. רשימה חלקית. ביקשתי מאיתמר לבוא לשוחח איתי בוקר אחד באולפן ולשמחתי הוא הסכים. זה היה אז, לפני המלחמה. מאז הוא התגייס וחתם קבע ומשרת היום ביחידה במודיעין. אז איך היה לו לגדול בבית שבודק כל מיני נורמות חינוך מחדש? מה פתאום הוא הקים בגיל 14 חברה לשיווק דיגיטלי, הוא יודע להסביר על זה יותר טוב ממני, אבל בעיקר - מה חשוב באמת לדעתו עכשיו כנציג של דור צעיר וכל כך מרתק. גרסת הדור הצעיר.
אריק פינטו חלה בפוליו בילדותו והוריו נשאו אותו על כפיים לרופאים. הוא התייתם בגיל צעיר והגיע כילד נכה לפנימייה בבן שמן, אבל הבין כבר מגיל צעיר שאסור לתת למגבלה להשתלט על מהלך חייו. איך הוא לימד את עצמו לא להיעלב מהילדים האחרים? לשחק כדורסל מבלי לדעת לרוץ? כמה הוא נפגע שוויתרו עליו בצה"ל ומה עשה כדי לתרום אחר כך במשך שנים? איך הגיע בתור פקיד לבנק הפועלים והפך אחרי שנים למנכ"ל הבנק? אריק משוכנע ש"לכל אדם זכות לחלום ויכולת להגשים", וזאת גם כותרת ההרצאה שלו. הקלטתי איתו את השיחה לפני המלחמה והיא מרגישה לי חשובה ורלוונטית יותר מאי-פעם.
המדליסט האולימפי אורן סמדג'ה הוא גם מאמן נבחרת ישראל בג'ודו שאחראי על יותר מ-300 מדליות. הקלטתי איתו פרק, לפני חודשים, לפני המלחמה. הוא איבד מאז את אביו זכרונו לברכה, מוריס סמדג'ה, שהקים את ענף הג'ודו בישראל. מאז שפרצה המלחמה אשתו, ליאת, היא קצינת נפגעים שמבשרת בשורות איוב למשפחות של נופלים ואורן כדרכו מנסה לעזור ולעורר השראה. הוא האיש שזיהה את שגיא מוקי כבר בגיל ארבע וידע שהוא יהיה אלוף עולם ויש לו לאורן דרך מקורית ומעשית מאוד לנתח עוצמה מנטאלית ולחזק חוסן נפשי של אלופים. חשבתי שחייבים לשמוע אותו, במיוחד בשעה הזאת.
נועם חורב הוציא ספר שירה ראשון בחשש, 3,000 עותקים שהוא ובן זוגו חיימק'ה השקיעו בהם גם אם יישארו אצלם לחלק בתור מתנות. זה הפך לסדרה של רבי מכר חסרי תקדים בכל קנה מידה. ההופעות בחוגי בית בסלון הפכו למסע הופעות בלית נפסק. הכל התחיל מילד שחלם בעפולה ומתעקש על זה שכולנו צריכים חלום אחד מופרך לפחות. נועם מדבר על המתג של ההשראה שנשאר אצלו תמיד במצב דלוק. על היכולת לשאוב מכל חוויה ביום יום רעיון לשיר הבא. הקלטנו את השיחה לפני המלחמה, כל כך הרבה קרה מאז. בשיחה שהקלטנו לפני המלחמה דיברנו על השראה, יצירה, חלומות גדולים וחיים בהמון צבעים. בלי זה הרי אין טעם.
ביקרתם פעם בעתיד? זאת הדרך של מוטי לשרוד משבר: "לקפוץ מחוץ למשבר שנתיים קדימה" ולחזור לביקור בהווה. הטכניקה הזאת מאפשרת לו לזהות הזדמנויות היכן שכולם רק מחפשים לשרוד. מוטי הוא יזם סדרתי, בין השאר עומד מאחורי הקמת איירפורט סיטי, רשת גו אקטיב, רשת הדיור המוגן "מגדלי הים התיכון" וקרן מרתון להשבחת נדל"ן בישראל (רשימה חלקית בלבד). מה עוזר לו להרגיש בשליטה ולהשאר אופטימי? ואיך לדייק את הערך שכולם ירצו לקבל מאיתנו ברגע שהמשבר יחלוף?
לילך היא בת למשפחה שכולה. אחיה היה טייס שנהרג לפני שנים בתאונת טיסה והמלחמה עכשיו מחזירה אותה לשם. היא משתפת בתובנות שלה איך להיערך לזמן משבר ממושך, איך מתקדמים עסקית למרות הכל, ואיך "הידיעה הפנימית" שלה מאפשרת לה לבחור באופטימיות ולא לוותר גם כשקשה ועצוב. לילך מילאה שורה של תפקידים בכירים במשק (מנכ"לית בנק דיסקונט, משנה למנכ"ל בנק הפועלים) וכיום היא שותפה בכירה בקרן פימי, קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל.
את קבוצת מובמנט הקים אלי בעקבות משבר הקורונה, שבע חברות שונות שעוסקות כולן ב-Wellness (כמו שאומרים - "לעולם אל תפספס משבר טוב"). בין החברות הרבות שיזם לאורך השנים נמצאת גם חברת טרגט-קול המעניקה שירותים של מוקדים טלפונים וממוקמת בעיר שדרות, בה נולד ואליה הוא מחויב עד היום. אלי מפרט תכנית פעולה לזמן משבר, מסביר למה משברים הם הזמן לייצר הסכמים מסוג חדש ואמיץ עם לקוחות, ואיך המילואימניקים שיחזרו מהחזית יקבלו אצלו קפיצה לעתודה ניהולית.
את יעל ארד אתם מכירים. זוכת המדליה האולימפית ויו"ר הועד האולימפי בישראל. יעל היא גם מומחית בעלת ניסיון עצום ביזמות ופיתוח עסקי. היא מדברת על המשבר כמו על "זמן פציעה" בספורט. היא מוצאת את עצמה המון מול הטלוויזיה עם דמעות - "אין יום כמעט שאני לא מוצפת בדמעות", ומצד שני, שומרת את עצמה בעשייה העסקית שלה. איך עושים את זה? ואיך התרומה לאחרים נותנת לגיטימציה, כוח וטעם להתעסק בדבר שלנו.
רותי ברודו מנהלת קבוצת האירוח וההסעדה R2M (מותגים כמו דליקטסן, בייקרי, קופי-בר, בראסרי ומלון מונטיפיורי). ביום שבת של ה-7 באוקטובר ישבה מול הטלוויזיה בלי לזוז. למחרת החליטה שהיא חוזרת לעבוד בשטח, כמו פעם, כדי להכיר את העסק שלה מקרוב ולא זזה משם שבועות. רותי מדברת על הכוח של משברים לדייק אותנו, על הייחוד של ניהול עם "הסתכלות נשית" ועל הפעם הראשונה שהיא הרגישה שהיא שווה משהו.
מכירים את רשת לנדוור? עופר הוא מנכ"ל ומייסד שותף של הרשת (75 בתי-קפה בארץ, סניפים בצפון אמריקה, רשת בתי הקפה אלמה, רשת ההמבורגרים קיס, מפעל של לחם פרמיום ומותג קקאו עולמי). מה הוא למד מהקורונה? למה חייבים, כמעט בכל מחיר, להמשיך ולא לסגור את העסק? למה מי שלוקח סיכון ונשאר פתוח מקבל חיבוק מהלקוחות, ומה הקשר בין דג סלמון ליזם ישראלי? פרק על אחריות והחלטות בזמן משבר קיצוני.
הוא הגיע לחברת "מטריקס" שהיו בה 300 עובדים, היום הוא מוביל מעל ל-12 אלף עובדים כשבדרך הוא רכש למעלה ממאה חברות. מוטי מדבר על סוג המטרות שחשוב להציב לעצמנו ולמה - "לשרוד את המשבר" - זאת לא מטרה. איך הוא שומר על קשר עם העובדים שיצאו למילואים ואיך מקבלים החלטות אמיצות בשיא של חוסר ודאות. וגם - איך המוסיקה (הוא פסנתרן ג'ז) עוזרת לו בניהול.
.webp)
עדי מנהלת את מטא (פייסבוק) ישראל כבר כמעט עשור. האם גל האנטישמיות ברשתות החברתיות הפתיע אותה, ומה עושים מול זה: "מלחמת הסברה היא מלחמת קיום לכל דבר". "שכחנו", היא אומרת, "שאנחנו חייבים להיות הכי טובים בעולם, בכל דבר... אני עכשיו רוצה רק לנצח, בכל מקום". אז מה עושים? "חייבים להכיר בגודל השעה ובגודל המשבר כי משם מגיעה גם ההזדמנות הגדולה שלנו". מה זה אומר בתכל'ס ואיך זה נוגע לכל אחד מאיתנו?
