כיום, יותר מאי-פעם, אנו זקוקים ללימודים וקורסים המתמקדים בפיתוח חשיבה יצירתית. העולם הולך ונכבש על ידי מכונות חכמות ובינה מלאכותית שדורשת מאתנו להיות יצירתיים יותר מאי-פעם. זו איננה אמירה הנכונה רק למיטיבי לכת, וזהו אולי השינוי הדרמטי שצריך להפנים. על כולנו להתארגן מול מכונות שיוצרות, עובדות וחושבות יחד איתנו, ולשמור על מעמדנו האנושי הייחודי. הדרך לכל אלה עובדת בפיתוח חשיבה יצירתית. חשיבה יצירתית מאיצה בנו לדייק סוג של השקפת עולם משלנו, דרך משלנו לגשת אל הדברים באופן מקורי ואחר.
הבעיה היא כי בהרבה מקרים נקשר פיתוח חשיבה יצירתית למשחקיות ולתרגילי גמישות מחשבית כאלה ואחרים. זהו רק אלמנט אחד ותחום מאוד של פיתוח חשיבה יצירתית. יצירתיות היא יכולת כוללת לפתרון בעיות, להעלות אפקטיביות, לקיצור תהליכים, לתושייה ולנקיטת יוזמה. האווירה המשחקית והמשעשעת, והדגש "לצאת מהקופסה", חוטאים למהות האמיתית של פיתוח חשיבה יצירתית הדורשת פיתוח מיומנויות מגוונות כמו יכולת דיוק, רכישה של טכניקות לפתרון בעיות, יכולות לשיתוף פעולה, איתור משאבים, התמדה ונחישות. חוקרים מובילים כמו תרזה אמביל למשל, מדברים על מיומנויות של חשיבה יצירתית בדומה מאוד למה שאנו מכירים באופן מקובל כמאפיינים של מנהיגות.
עולם העבודה כיום מאופיין בחוסר ודאות, בתחרותיות גבוהה ושינויים מהירים. ולכן חשיבה יצירתית הפכה להכרח להצלחה. לפי פרופ' טרי מקלהן מאוניברסיטת הרווארד:
"Creative thinking is essential to success in today's competitive and rapidly changing world. Companies need to be innovative and adapt quickly to survive and thrive".
חשיבה יצירתית היא הכרחית להצלחה בעולם התחרותי והמשתנה של היום. חברות חייבות להיות חדשניות ולהתאים עצמן במהירות כדי לשרוד ולצמוח (McLahan, 2021).
לדברי ד"ר שרה ינג ממכון MIT לחדשנות:
"Companies with creative employees enjoy a distinct competitive advantage. They discover new opportunities, achieve higher profits and experience greater customer satisfaction".
חברות בעלות עובדים יצירתיים נהנות מיתרון תחרותי בולט. הן מגלות הזדמנויות חדשות, משיגות רווחים גבוהים יותר וזוכות לשביעות רצון גבוהה יותר של לקוחות (Yang, 2019).
סטיב ג'ובס, מייסד אפל, אמר:
"Innovation distinguishes between a leader and a follower"
חדשנות מבדילה בין מנהיג למונהג (Jobs, 2000) .
ג'ף בזוס, מייסד אמזון, טוען ש"אי אפשר להיות חדשני אם אתה לא נכון לנסות דברים ולהיכשל" (Bezos, 2018).
מגזין האקונומיסט כתב:
"The most innovative firms are pulling away from their competitors"
(החברות החדשניות ביותר מתרחקות מהמתחרים שלהן) והסביר שיצירתיות היא "the key differentiator in business today" - המבדיל המרכזי בעסקים כיום (The Economist, 2020).
אכן, חשיבה יצירתית מאפשרת לחברות לפתח מוצרים, שירותים ופתרונות חדשניים, לזהות הזדמנויות עסקיות ולהגיב בצורה יעילה לאתגרים, כפי שטען גם מגזין האקונומיסט בכתבה על חשיבות החדשנות.
ישנם מספר חסמים נפוצים שמונעים חשיבה יצירתית בארגונים:
• תרבות ארגונית שמרנית והימנעות מסיכונים - תרבות כזו מונעת נטילת סיכונים ומעודדת ציות לנהלים הקיימים, לרוב על חשבון האומץ "לגלות את הדרך שלי בארגון" .
• העדפת פתרונות מוכרים ומוכחים על פני רעיונות חדשים ומקוריים - מנהלים רבים מעדיפים להיצמד לפתרונות הישנים שהם מורגלים אליהם במקום לנסות רעיונות חדשניים. למשל, חברת תוכנה שממשיכה להשתמש באותן שיטות שיווק במקום לנסות פלטפורמות חדשות.
• לחץ לעמוד ביעדים ולוחות זמנים בלי לאפשר זמן לחשיבה יצירתית - לוחות זמנים צפופים מותירים מעט מאוד זמן לניסוי וטעייה.
• פחד מכישלון וביקורת - עובדים שחוששים מכישלון או ביקורת על רעיונות שגויים יימנעו מלהעלות רעיונות מקוריים.
• מחסור בגיוון בצוותים ובזוויות מבט שונות - צוותים הומוגניים נוטים לחשיבה קבוצתית והיעדר גיוון פוגע ביצירתיות. למשל, צוות פיתוח שמורכב ברובו מבני אותו מגדר, גיל, הכשרה מקצועית ומחלקה בארגון.
• סביבת עבודה שאינה מעודדת שיתוף רעיונות - סביבה תחרותית ולא תומכת תמנע מעובדים לשתף את רעיונותיהם. לדוגמה, חברה שבה עובדים מסתירים רעיונות זה מזה.
קיימות מספר דרכים יעילות לעודד חשיבה יצירתית בקרב עובדים:
• יצירת סביבת עבודה המעודדת נטילת סיכונים מחושבים ולמידה מכישלונות - סביבה כזו מאפשרת לעובדים להעלות רעיונות מקוריים ללא חשש. לדוגמה, חברת הייטק שמכבדת ניסיונות כנים שנכשלו.
• עריכת סדנאות והכשרות בטכניקות לפיתוח חשיבה יצירתית - סדנאות מקנות כלים יצירתיים יישומיים.
• עידוד שיתוף רעיונות בין עובדים ממחלקות ורקעים שונים - גיוון תורם ליצירתיות. למשל, יצירת מנגנון ארגוני של פרויקטים חוצי מחלקות.
• מתן תגמול והכרה לרעיונות מקוריים, גם אם הם נכשלו - הכרה חיובית מעודדת חדשנות. לדוגמה, פרסים על רעיונות יצירתיים.
• מינוי אנשים בארגון שיהיו אחראיים והכתובת לעיצוב התרבות הארגונית. רצוי בכירים שינהיגו את נושא החשיבה היצירתית - מנהיגות בכירה חיונית להטמעה. למשל, סמנכ"ל פיתוח חשיבה יצירתית.
• שילוב כלים דיגיטליים לאיסוף רעיונות וניהול תהליכי חדשנות - כלים טכנולוגיים יכולים לסייע בתהליכי חשיבה יצירתית.
פיתוח חשיבה יצירתית בארגון הוא תהליך מתמשך שלא מתרחש בלילה אחד. הוא מחייב שינוי תרבותי ומנהיגות נחושה מצד ההנהלה הבכירה.
האתגר בשטח איננו בהכרח ההכרה בצורך לפיתוח חשיבה יצירתית, כמו האופן השטחי שעומד בבסיס התפיסה של סדנאות ותהליכי אימון למנהלים וארגונים. פיתוח חשיבה יצירתית איננו אפשרי מבלי לאתגר את המשתתפים ביכולות של חשיבה ביקורתית, יכולת לזקק את העיקר והתפל, לפתח יכולת ביטוי גבוהה במיוחד, לדבוק במה שחשוב ולנסח אותו. כל אלה הם חלק מהותי מפיתוח חשיבה יצירתית. לכן, אנו מציעים סדנאות והרצאות מעשיות לפיתוח חשיבה יצירתית למנהלים וצוותים שעונות בדיוק על הצרכים הללו. למידע נוסף על הסדנאות שלנו לחצו כאן
בסדנאות נלמד טכניקות מוכחות לפיתוח חשיבה יצירתית ונקנה כלים ישימים לעידוד חדשנות בארגון. אנו מאמינים שפיתוח חשיבה יצירתית הוא המפתח לארגונים מצליחים ומשגשגים בעולם העסקי המודרני.
